אל־איסראא והמעראג׳ הם שני חלקים במסע יוצא דופן בחייו של הנביא מוחמד ﷺ. איסראא (Isrāʾ) פירושו מסע לילי: ממכה אל המקום המבורך המזוהה עם אל־אקצא בירושלים. מעראג׳ (Miʿrāj) פירושו עלייה: עליית הנביא דרך השמיים. הקוראן מזכיר את המסע הלילי; חדית׳ — מסורות על דברי הנביא וחוויותיו — מתאר את העלייה ואת הציווי להתפלל חמש פעמים ביום.
מה פירוש אל־איסראא והמעראג׳?
הקוראן מספר שאלוהים הוליך את עבדו בלילה מאל־מסג׳ד אל־חראם (Al-Masjid al-Haram), המסגד הקדוש במכה, אל אל־מסג׳ד אל־אקצא (Al-Masjid al-Aqsa), המסגד הרחוק, שאת סביבתו בירך, כדי להראות לו כמה מאותותיו (Al-Isra 17:1). מוסלמים מבינים את הפסוק כמתייחס למסעו הלילי של הנביא מוחמד לירושלים.
הפסוק אינו מפרט את כל שלבי המסע. תיאורי העלייה מופיעים בחדית׳. יש מוסלמים הקושרים לעלייה גם את החזון המתואר ב־An-Najm 53:13–18, אך פירוש הפסוקים האלה שנוי במחלוקת.
מה קרה במהלך המסע?
המסורות מתארות מסע יוצא דופן, הן במרחק והן בחוויות שנלוו אליו. הפרטים משתנים בין המסורות; אלה האירועים המרכזיים שמקובל לספר יחד:
- הנביא נסע בלילה ממכה לירושלים על בוראק (Burāq), בהמת רכיבה המתוארת בחדית׳.
- הוא עלה דרך השמיים ופגש נביאים שקדמו לו, ובהם אדם, משה ואברהם.
- אלוהים ציווה על קהילתו להתפלל. בתחילה נקבעו חמישים תפילות ביום; לאחר שהנביא ביקש להפחית את מספרן, החובה נעשתה חמש תפילות, עם שכר של חמישים.
סיפור התפילות והפחתת מספרן מופיע ב־Sahih al-Bukhari 349. המסורות מזכירות למוסלמים שהמסע אינו רק אירוע מעורר השתאות, אלא גם חלק מסיפורה של עבודת האל היומיומית שלהם.
למה אל־אקצא חשוב בסיפור?
הקוראן מתאר את סביבת יעדו של המסע הלילי כמבורכת (Al-Isra 17:1). זיהוי היעד עם אל־אקצא מציב את ירושלים בתוך מסע שמתחיל במסגד הקדוש במכה. בעיני מוסלמים, הפסוק מעניק לאל־אקצא חשיבות דתית עמוקה.
הסיפור גם מחבר בין נביאים מדורות שונים. המפגש עם הנביאים שקדמו למוחמד, המתואר במסורות העלייה, מזכיר לקוראים שמסריו ממשיכים את מסריהם. לכן המסע אינו רק הגעה למקום רחוק: הוא קושר בין מקומות קדושים, חיי נביאים ועבודת האל.
למה חמש התפילות היומיות עומדות במרכז?
צלאה (ṣalāh) היא התפילה הקבועה שמוסלמים מקיימים בזמנים מוגדרים. במסורות על העלייה, הציווי עליה הוא אירוע מרכזי: חמישים תפילות ביום הופחתו לחמש. מוסלמים מתפללים חמש פעמים ביום, לא חמישים, והחדית׳ מתאר את שכרן כשכר של חמישים (Sahih al-Bukhari 349).
הקשר הזה נותן לסיפור משמעות מעשית. מי ששומע על המעראג׳ יכול לשאת את זכרו אל יום רגיל באמצעות התפילה. כדי לדעת את הזמנים באזורכם, בדקו את זמני התפילה להיום. כדי למצוא את כיוון התפילה, השתמשו במצפן הקִבְּלָה.
מתי התרחשו אל־איסראא והמעראג׳?
קהילות רבות קושרות את אל־איסראא והמעראג׳ לליל 27 ברג׳ב, החודש השביעי בלוח השנה האסלאמי. הקוראן והמסורות העיקריות על המסע אינם קובעים שזה היה התאריך. חוקרים הציעו תאריכים שונים, ולכן נכון לתאר את 27 ברג׳ב כמסורת נפוצה, ולא כיום שנה ודאי.
בשנת 1448 להג׳רה, 27 ברג׳ב צפוי לחול בתחילת ינואר 2027. תאריך בלוח האסלאמי מתחיל בשקיעה, ותאריכים עשויים להשתנות ממקום למקום ובהתאם לשיטת קביעת ראש החודש על פי ראיית הירח. בדקו את התאריך המקומי עם גורם קהילתי מהימן או בעזרת הלוח האסלאמי וממיר התאריכים.
האם מציינים את 27 ברג׳ב?
מוסלמים חלוקים בשאלה הזאת. יש קהילות שעורכות שיחות, קוראות את סיפור המסע או מנצלות את התאריך לעידוד תפילה והתבוננות. חוקרים אחרים מזהירים מפני התייחסות ל־27 ברג׳ב כחג דתי מבוסס, או מפני ייחוד מעשה פולחן ללילה הזה בלי ראיה מהימנה.
ההבחנה חשובה: אפשר ללמוד מהמסע בכל ימות השנה; הטענה שיש חובה לקיים מנהג מסוים היא שאלה נפרדת. גם המנהגים בקהילות סוניות ובקהילות שיעיות ג׳עפריות שונים. אם אתם מתלבטים מה לעשות במסגד או בבית, שאלו חכם דת מקומי או אימאם שאתם סומכים עליו.
שאלות נפוצות
האם איסראא ומעראג׳ הם אותו אירוע?
אלה שמות לשני חלקים קשורים של המסע. איסראא הוא המסע הלילי ממכה לירושלים; מעראג׳ הוא העלייה דרך השמיים.
האם המסע הלילי נזכר בקוראן?
כן. המסע מן המסגד הקדוש אל אל־מסג׳ד אל־אקצא נזכר ב־Al-Isra 17:1. החדית׳ מוסיף פרטים רבים המוכרים מסיפור המסע, ובהם המפגשים עם נביאים וסיפור חמש התפילות.
האם הקוראן מציין את תאריך המסע?
לא. הקוראן אינו נותן תאריך למסע הלילי. אף ש־27 ברג׳ב מזוהה עמו במקומות רבים, התאריך המדויק שנוי במחלוקת.
מדוע הופחתו חמישים תפילות לחמש?
החדית׳ מתאר כיצד הנביא ביקש שוב ושוב להפחית את מספר התפילות, עד שנותרו חמש ביום, עם שכר של חמישים (Sahih al-Bukhari 349). לכן מוסלמים מקיימים חמש תפילות יומיות.
האם יש תפילה שחובה לקיים בליל 27 ברג׳ב?
אין תפילה ייחודית ללילה הזה שמקובלת על הכול כחובה מבוססת. חוקרים חלוקים בשאלת ציון התאריך; לקבלת עצה לגבי מנהג מסוים, פנו לחכם דת מקומי או לאימאם שאתם סומכים עליו.